- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"ק 32813-05-13
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות בחיפה |
32813-05-13
29.10.2013 |
|
בפני : גילה ספרא - ברנע רשמת בכירה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אלעד פורטל |
: 1. אלן בית האושר בע"מ 2. עמוס גיזרי |
| פסק-דין | |
לפניי תביעת התובע לתשלום דמי תיווך בעיסקת שיתוף שערך עם הנתבע.
הצדדים התקשרו בהסכם שיתוף פעולה למכירת מגרש בקרית אתא. בעסקה היה שותף גם המתווך אלי שטרית. ביום 23/10/12 הוסכם בין הצדדים כי "ברגע שאלי שטרית יעביר לעמוס סך של 105,000 ש"ח בהתאם להסכם ביניהם יקבל אלעד פורטל 54,000 ש"ח" ( נספח א' לכתב התביעה). ביום 10/4/13 שילמו הנתבעים או מי מהם לתובע סך כולל מע"מ של 35,000 ש"ח ( נספח ב' לכתב התביעה), והתביעה הינה על סך 20,000 ש"ח, כאשר ההפרש הינו 19,000 ש"ח.
הנתבע מס' 2 הינו סוכן של הנתבעת מס' 1, זכיינית של רשת רי/מקס, בהנהלת מר אסי אלגריסי ( נספח ג' לכתב התביעה, וכתב ההגנה מטעם הנתבעת מס' 1).
הנתבעת מס' 1 טוענת כי הנתבע מס' 2 הינו סוכן עצמאי, שאינו שכיר שלה, וכי אין לתובע טענות כלפיה. למרות זאת, טוענת הנתבעת מס' 1 כי המתווכים (התובע והנתבע מס' 2) הסכימו ביניהם כי חלקו של התובע יהיה 50%, וכעת הוא תובע לעצמו יותר.
הנתבע מס' 2, שהתייצב לדיון מטעם שני הנתבעים, טוען כי הוא זה שפרסם את הנכס לראשונה, והתובע פנה אליו בעקבות הפרסום בטענה שישי לו קונים, ואז הסכימו הצדדים על הסכם שיתוף פעולה לפיו כל צד יקבל מחצית מדמי התיווך, שיהיו 2% בתוספת מע"מ ממחיר העסקה ועוד 120,000 ש"ח כולל מע"מ. הנתבע טוען כי הקונים שילמו למתווך אלי שטרית את חלק דמי התיווך בשיעור 2% בצירוף מע"מ ואת היתרה בסך 120,000 ש"ח שילמו כדלקמן: למתווך אלי שטרית 15,000 ש"ח ולנתבע מס' 2 באמצעות הנתבעת מס' 1 105,000 ש"ח מתוכם שילמו לתובע 35,000 ש"ח. לכתב ההגנה צירף הנתבע מס' 2 "תצהיר" של הקונים לפיו הם מתחייבים לשלם את הסכום המוסכם 120,000 ש"ח לאלי נדל"ן, והוא יעביר לפי החלוקה ע"פ הסיכום לעמוס גיזרי ( נספח א' לכתב ההגנה). בדיון הוצגו לי צילומי צ'קים של הקונים, שנמסרו כדלקמן: 45,000 ש"ח ועוד 60,000 ש"ח (בחלוקה בין שני הקונים, אילוז ובלדב) לפקודת הנתבעת מס' 1, וצ'ק נוסף שלא צויין בו שם הנפרע, ע"ס 15,000 ש"ח, שנמסר לאלי שטרית, כפי שאישר בתחתית העמוד ( נ/2 ). הנתבע מס' 2 הציג גם קבלה המעיד כי התובע קיבל ביום 4/4/13 מאלי שטרית 5,000 ש"ח ( נ/1 ). בנוסף הגיש הנתבע מס' 2 בדיון שתמלילי שיחות שהוא ערך, בלי להגיש את הקלטת השיחה עצמה, אך אין בהם כדי להשפיע על השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, אלא על פרטים שוליים שמסביב לעניין עצמו ( נ/3 , נ/4 ).
לאחר ששמעתי את הצדדים באריכות, ועיינתי במסמכים שהציגו לי, אני מקבלת את התביעה ברובה. גרסת הנתבע מס' 2 בעניין נספח א' לכתב התביעה אינה אמינה עליי. הנתבע מס' 2, מתווך דירות במקצועו חתם על התחייבות, שאינה משתמעת לשני פנים, כי עם קבלת 105,000 ש"ח מאלי שטרית הוא יעביר לתובע 54,000 ש"ח. המסמך אינו דורש פרשנות סבוכה, ובהינתן כי הסכום 105,000 ש"ח אכן הועבר לנתבעת מס' 1, אותה ייצג הנתבע מס' 2, היה עליו לשלם לתובע את הסכום 54,000 ש"ח. הצ'קים של הקונים עבור דמי התיווך בסך 105,000 ש"ח נמסרו לפקודת הנתבעת מס' 1 לידי אלי שטרית, והנתבעים או מי מהם שילמו לתובע רק את הסך 35,000 ש"ח, והוצאה חשבונית לטובת הנתבעת מס' 1.
בנסיבות אלה קמה התחייבותו של הנתבע, והיה עליו לשלם לתובע את הסכום 54,000 ש"ח.
כפי שהתרשמתי מהדיון ומהתמליל נ/4 הנתבע חש כי ההסכם מיום 23/10/12 אינו כדאי לו, אך אין לו כל עילה לביטולו לאחר חצי שנה, לאחר קבלת התשלום מהקונים בחודש אפריל 2013. אין תימוכין לטענת הנתבע מס' 2 לפיה הוסכם ביו הצדדים על חלוקה בחלקים שווים בעמלת התיווך, זה אינו מה שנכתב בהסכם, ואף לא בהסכם שיתוף הפעולה מיום 10/4/13, שנחתם בדיעבד. גם האמור בעדותו של הנתבע מס' 2 ( פרוטוקול, עמ' 2, שורות 14-15) לפיו התובע יקבל 54,000 ש"ח לא מתוך ה-105,000 אלא מכל העסקה, אינו כתוב באף הסכם אחר, וסותר את האמור בהסכם מיום 23/10/12.
נסיונו של הנתבע מס' 2 להציג קבלה ע"ס 5,000 ש"ח, ששילם אלי שטרית לתובע כראייה לכך שהתובע קיבל סכום גבוה יותר, רק מחזקת את מסכת הראיות לפיה הנתבע מס' 2 שילם לתובע סכום נמוך מהתחייבותו, על בסיס תחושתו שהתובע הרוויח יותר ממה שהנתבע חשב שעליו להרוויח.
אני מקבלת את טענת הנתבעת מס' 1, לפיה ההתחייבות מיום 23/10/12 אינה מחייבת אותה בהעדר חתימתה על ההסכם.
הסיכום הינו כי אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת מס' 1 ומחייבת את הנתבע מס' 2 לשלם לתובע את הסך 19,000 ש"ח ועוד אגרה יחסית בסך 190 ש"ח ועוד הוצאות משפט בסך 250 ש"ח.
מאחר והנתבעת מס' 1 לא התייצבה לדיון, והיתה מעורבת בכל ההליך נשוא התביעה, איני עושה צו להוצאות לזכותה.
הסכום הכולל של 19,440 ש"ח ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וניתן יהיה לביצוע.
המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
